
הורים, ילדים, מטפלים והדרכת הורים
אז מהי הדרכת הורים? מדוע היא כה חשובה בהתפתחות הטיפול האינדיבידואלי של הילד או המתבגר ?הכיצד יש לנו ההורים יכולת להשפיע וליצור ריפוי ושפה משותפת בין כל בני הבית? לעיתים קרובות ,כאשר ילדים הולכים לטיפול, ישנן תהיות רבות של ההורים עד כמה, או אם בכלל הם צריכים להיות מעורבים בטיפולו. באופן כללי, כשאתה מחפש טיפול לילדך, באופן מובהק המטפל הרגשי יהיה גם בקשר ישיר עם ההורים ישירות. הסיבה היא כפולה: להעניק להורה הדרכה כיצד לעזור לילד בבית, וגם לקבל מידע שימושי לגבי הילד או הסיטואציה מעיניים אחרות. יחד עם זאת, כל ילד, הורה יש צרכים שונים. הטיפול נעשה בשילוב, דינאמיות והקצב המתאים בסופו של דבר, ברגע שיש את הקומבינציה של טיפול בילד ותמיכה של ההורים התמונה נעשית שלמה יותר. זהו כמו פאזל אשר מתחבר חלק אחר חלק, מילה אחר מילה והטיפול מגיע לרמה עמוקה יותר דבר המפרה ויוצר יחסי גומלין בין הילד להורים ובסופו של יום לחיים והתנהגות נכונה ,מסונכרנת, בריאה ואמיתית יותר בחיק המשפחה מעין יצירת שפה משותפת הנרכשת בטיפול. ...

עולם וירטואלי, עולם מוחשי – סיפור דור המסכים
בעשור האחרון-המחשבים, הטאבלטים, המחשבים הניידים ועוד, הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, אוכלוסיית הכלל ומחיי ילדינו. הורים רבים מתחבטים בינם ובין עצמם בשאלה כמה זמן רצוי או מומלץ לאפשר לילדיהם לבלות מול המסכים אל מול פעילויות שונות שאינן דיגיטליות. הדעה הרווחת היא ששימוש יתר במכשירים טכנולוגיים טומן בחובו השפעות שליליות מבחינה פיזיולוגית ומבחינה קוגניטיבית התנהגותית ועל כן רובנו מפתחים אנטי מסוים. יחד עם זאת ,כאשר הוויסות הוא בצורה נכונה ישנם היבטים, ערכים ותוצרים חיוביים שעליהם ארחיב במאמר. ניתן לומר שהשילוב בין הצבת גבולות ברורים לבין אפשרות להנות מן המרחב הוירטואלי על כך גווניו יתן את המענה והאיזון הנכון להנות משני העולמות. ...

"מי שעומד מלפני, מאחורי ומצדדי הוא הפחד?"
לכל אחד מאיתנו יש את המפלצת השוכנת מתחת למיטה, זו שחיש מהר תעיר אותנו מהשינה. היא קיימת וישנה. אז מי מנהל את מפלצת הפחד? היא אותי או אני אותה? בשיחות עם מתבגרים אני מגלה לעיתים קרובות התנהלות ע״י פחד. פחד ממה יחשבו , הפחד לבחור מה מתאים עבורם ולעיתים הפחד יכול לפגוע בהחלטות חשובות כגון: הפחד מלעשות בדיקות דם, הפחד מחיסונים בבית הספר, פחד מלגשת למבחנים ועוד ועוד. שיטת הפאזל אותה פיתחתי מותאמת לכל מטופל באופן אישי . זיהוי מקור הפחד, הבנתו ומתן כלים להתמודד עמו בצורה בהירה ונהירה יותר. נרמול הפחד מאפשר להתחזק ולחזק את תחושת הביטחון ויכולת ההתמודדות עם הפחד עצמו. לכל אחד יש את הפחדים שלו, העבר שלו והמטען הרגשי שלו, המפלצת הפרטית שלו. אוכל לומר שהפחד הוא שחקן ויש לו תפקיד בחיינו. הפחד שלנו הוא כלי. הוא מסב את תשומת ליבנו למכשולים, ומאפשר לנו בדרכו שלו להתמודד, להשמיט, להוסיף, לשחרר, להתחזק, להתחשל ולהכיר בערכנו, בדרכנו ובסופו של דבר להיות יותר טובים לעצמנו. אם נדע ונבין זאת ולא נפחד מכישלון, מחוסר ההצלחה ,הרי שנעז יותר, נבחר ביתר קלות מה שטוב עבורנו וזו לכשלעצמה הצלחה. דרך. אמונה בעצמי. ...

חוסן נפשי ילדים
אם רופאת המשפחה הייתה מציעה לכם ההורים לחסן את ילדכם בחיסון ״החוסן הנפשי״,הייתם מחסנים? התשובה היא -בוודאי שכן! במציאות לא קיים חיסון מעין זה אך יש את החיסון שאנו יכולים להעניק לילד החל מהרגע בו הוא נולד. ילדים חזקים נפשית מוכנים לאתגרי העולם. כוח וחוסן נפשי אינו קשור לקשיחות רגשית, לדיכוי רגשות או להתרסה. במקום זאת, ילדים חזקים נפשית הם גמישים ורגישים לסיטואציות, ויש להם את האומץ והביטחון למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם. ילדים חזקים מנטלית מסוגלים להתמודד עם בעיות, לקפוץ מכישלון ולהתמודד עם קשיים. לילדים שלנו אישיות משלהם, חוויות שהם חווים דרך המשקפיים שלהם ואנו כאן כהורים בכדי ללוות אותם ולהיות המשענת מאחורי גבם בעת נפילה, שמחה, עצב ועוד. ברגע שניתן להם להתמודד בעצמם עם רגשותיהם, תחושותיהם, נאפשר להם לחוש כאב, עצב שמחה ולבטא את רחשי ליבם ומצד שני נהיה כעזר לנגדם נוכל להעניק להם את מתנת החוסן הנפשי. מתנת חיים....

התמודדות עם דחייה חברתית
מי מילדינו, קרובינו או אפילו אנחנו לא התמודד עם דחייה חברתית כלשהי במהלך חייו. דחייה חברתית בקרב ילדים מעלה רגשות של בלבול, דכאון עמוק, דכדוך והימנעות מאינטראקציה חברתית ואף ישנם ילדים אשר מפתחים מנגנוני אדישות והדחקה כלפי הדחייה. כל זאת גורמים להערכה עצמית שלילית ולמגוון סוגי התנהגויות קיצוניות. בעזרת שיטת הפאזל אותה פיתחתי ,יעבור הילד טיפול רגשי בו נפתח מיומנויות חברתיות, הבנת סיטואציות, פיתוח יוזמות ויצירת קשרים, ויסות רגשי וזה ייתן את הכלים ויאפשר פריצת דרך. חשוב שהילד שחווה דחייה לא יוותר על הלמידה, הצמיחה וההתפתחות שלו בתקופה חשובה בחייו. ...

OCD
תסמונת ה-ocd המדוברת, מופיעה בין היתר בקרב ילדים ובני נוער ומאופיינת בכפייתיות לסדר, מזון, נקיון וכו'. התנהגויות אלה הם ביטויים ופעולות של הילד שנועדו להנהיג שליטה וכוח כלפי עצמו והסביבה, בכדי להימנע באופן בלתי מודע מהצפה רגשית שמקורה בבעיה מושרשת ועמוקה יותר. בעזרת הכלים הטיפוליים ובטיפול ממוקד, אני מטפלת בשורש הבעיה, ברבדים העמוקים של המקרה, ובמקביל בגיבוש הזהות האישית ורכישת הכלים המתאימים לילד בכדי להעלות את ביטחונו העצמי, שיובילו להתפתחות, התקדמות והתמודדות בכל המעגלים ואף למיגורן של התנהגויות ה-ocd....